עקירת שיני בינה
עקירה של שן בינה היא פרוצדורה נפוצה מאוד, אך באופן טבעי היא מעוררת חששות רבים. אם אתם נמצאים לפני פרוצדורה של עקירה, כדאי לקרוא את המאמר הבא אשר יסביר בקצרה מהן שיני הבינה, מתי יש צורך לעקור אותן וכיצד מבצעים זאת. אנחנו בטוחים שבעזרת המידע תוכלו להגיע לטיפול עם קצת פחות חששות.
מהן שיני בינה?
מערכת השיניים שלנו מורכבת מכמה סוגים של שיניים: שיניים חותכות, מלתעות ושיניים טוחנות. לכל אחד מהסוגים יש מראה אופייני ותפקיד מעט שונה. השיניים החותכות נמצאות בקדמת הפה, ושמן מעיד על תפקידן — לנגוס במזון ולחתוך ממנו חתיכות. השיניים הטוחנות לעומת זאת נמצאות בחלק האחורי של הפה. אלו שיניים רחבות יותר, שמטרתן למעוך ולטחון את המזון כך שיוכל להגיע למערכת העיכול בצורה בטוחה ונוחה לעיכול.
בשפה המקצועית, שמה של שן הבינה היא הטוחנת השלישית, כיוון שהיא השלישית והאחרונה בסדרת השיניים הטוחנות. לא רק שמיקומה הוא האחרון, היא גם האחרונה לבקוע מבין כל השיניים הקבועות. את התהליך של נפילת שיני החלב ובקיעת השיניים הקבועות אנחנו עוברים בגיל הילדות, אך שיני הבינה בוקעות רק בשלבים מאוחרים יותר של הנערות, ולעיתים גם מאוחר יותר. בשילוב עם מבנה הלסת, פעמים רבות נוצרים מצבים שמפריעים לטוחנת השלישית לבקוע כמו שצריך.
אילו בעיות יכולות להיווצר בשיני הבינה?
יש מספר בעיות נפוצות הקשורות לטוחנת השלישית, אשר בעקבותיהן יהיה צורך לבצע עקירת שיני בינה.
הבעיה הראשונה היא מצב שבו השיניים הקבועות “השתלטו” על המקום של שן הבינה, כך שהיא אינה יכולה לבקוע במלואה או שהיא בוקעת בצורה עקומה ולא תקינה. מקרה כזה יכול להוביל לכאב, קושי ללעוס מזון, היווצרות של פצעים וכיבים סביב השן ובחלק הרך של החניכיים.
בדומה לכל אחת מהשיניים האחרות בפה, עששת יכולה לפגוע גם בשן הבינה, ולגרום לחורים ואף לפגוע בשורש השן. במידה וטיפולים אחרים אינם מסייעים או שהבעיה החריפה — ככל הנראה שאין מניעה אלא לעקור את השן כולה.
האם חייבים לעקור את השן?
עקירת שיני בינה היא פרוצדורה רפואית לכל דבר ועניין, על כל הסיכונים וההשלכות. ולכן אין כאן תשובה אחת שנכונה לכולם, אלא צריך לשפוט כל מקרה לגופו. במקרים שבהם שן הבינה כלואה לגמרי, או שבקעה בצורה לא תקינה אך היא אינה גורמת נזק, אין התפתחות של תהליך דלקתי וכו’ — ככל הנראה שאין צורך להתערב ולעקור, אלא רק להיות מודעים ולעקוב כדי לזהות אם מתפתח מצב חריג.
לעומת זאת במצבים שבהם השן נפגעה מעששת בצורה קשה, או במצבים שמיקום השן גורם לדלקות חוזרות, פצעים, כאבים וכו’ — בדרך כלל עקירה היא בלתי נמנעת, והיא גם הפתרון הטוב ביותר למצב. ביחס לשאר השיניים, התפקיד של הטוחנת השלישית הוא זניח, ולכן עקירתה לא תפגע ביכולת ללעוס ולעכל את המזון בצורה תקינה.
עקירת שיני בינה — ד”ר רוזן וד”ר סלע
כיצד מבוצעת עקירת שיני בינה?
לאחר הבדיקה של רופא השיניים וההחלטה על עקירה, מבצעים צילום פנורמי אשר מספק לרופא את המידע המעמיק על המיקום ומצב השן, והקרבה שלה לעצבים וכלי דם מרכזיים סביב הלסת. בהתאם לכל הנתונים יוחלט כיצד לבצע את העקירה.
חלק מהמטופלים יצטרכו להתחיל טיפול אנטיביוטי מניעתי בטרם העקירה, כתלות בגורמי סיכון שונים.
העקירה עצמה מבוצעת תחת הרדמה מקומית, והיא פרוצדורה שנמשכת מספר דקות. בשעות הראשונות שלאחר העקירה מותר לשתות אך אסור לאכול, ולאחר מכן בהדרגה אפשר לחזור ולאכול מזונות רכים בטמפרטורה פושרת. רופא השיניים יספק לכם הנחיות מדויקות מה ניתן לאכול, אילו משככי כאבים ליטול וכיצד לשמור על היגיינה של הפה.
המאמר עקירת שיני בינה פורסם לראשונה בבלוג
from https://medium.com/@rosendentalli/ – Feed
תגובות
הוסף רשומת תגובה